הכובען המטורף

המלץ הכול על מאמר קישור תגובות הדפס מאמרשתף לינק זה הזמן בפייסבוקשתף קישור הגיע בטוויטרשתף מאמר זה ב-Linkedinשתף מאמר הגיע ב-Deliciousשתף לינק הגיע בשנת Diggשתף קישור הגיע אודות Redditשתף עמוד זה המתארת את PinterestExpert המחבר ריקי טיילור
ההתנסות המקדימה שלי שיש להן ד”ר טייטלבאום נודעה ב-Hub בראש הטיפולים המתקינים על ידי מתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן בסן דייגו, קליפורניה. עמדתי מחשב אישי השולחן העוטף שהכיל את כל דפי ההצטרפות היומיים בידי המט”בים, פטפטתי אלו שיש להן הקצין התורן, כששמעתי קול מאחורי. הקול התבצע מיקס מעורפל אצל פלסטו ובריטון נשי.

“אני צריכה לבחור מלווה למרפאת Facility One. אמרי עבורינו לפגוש את MTA טיילור כאן”.

הסתובבתי ע”מ למצוא אחר הרמקול. הנו הינה אישה כבדה בשנות החמישים המוקדמות לחייה בעלויות איכות מזעזעת אצל טיפול אדום מקורזל וצבוע, בולטת בטירוף מלמטה לכובע ללא סוף אינטימיים ומגנטה. מהווה לבשה הדבר שאולי נעשה חליפת אפשרות מחומר רענן בשני עיצובים יחודיים של סגול. נעליה שימשו נעלי יכולת צהובות והיא נשאה תיק פלילי עור אמיתי רב ואדום. הסרת משקפיים בלייזר אישיות וחרוזות הציצו למה אתם מחכים? ואחורה מכיוון הקצינה התורנית לביני, מבעד למשקפיים רחבים אודות מייל החיוורות בצורת ירח. המופתעת מהפער החד במראה שלה מצד השוטרים לובשי המדים והצוות הרפואי שלובשי השפשפים, אינן אני בהחלט לחלוטין מופתעת במידה הינה הייתה מגלה עבורינו של מוניטין מכובד מתוך מטרה לחבוש האף אדום בוהק ולהכין חיות בלונים בשביל האסירים. אני בהחלט ה-MTA שהוקצה למרפאה במתקן אחד. MTA, אם ידי לעזור טכני רפואי, ניצור נסיון ייחודי למחלקת התיקונים על ידי קליפורניה. זה התבצע וכדלקמן איכות רפואי מכיל עבודת קצין פיוס. מת”א הגיבו לכל מצבי החירום הרפואיים וניהלו מאוד זמנים רק את המרפאות בחצר. המחלקה תבטל בקרוב את אותו העסוק, ותינתן לעצמנו הבחירה להביא אחיות או קציני בתי רפואה. מאוחר שנתיים אבחר לבחור קצין כליאה.

“אני MTA טיילור,” אמרתי, “אני אינם מאמין שנפגשנו קודמות. יהיה בידכם לשאול הדבר החברה שלך בקליניקה?”

מהווה עשתה פריחה דרמטית בידה השמאלית והרימה את אותן קול הקול המוזר שלה, והשפיעה על הסגנון של שחקן שייקספיר.

“אני דוקטור טייטלבאום”, הודיעה בדיוק עבורינו, היגויני לכל אדם בגזרה הסמוך, “אני הפסיכיאטר החדש”.

10 שניות מעתה ואילך, ליוויתי רק את דר’ טייטלבאום המתארת את פני הכיכר למרפאת “מתקן 1”. הגענו לשער מתקן 1, וקצין השער בדק את הזיהוי של העסק.

“אתה אידיאלי באירוע הכלא, דר’ טייטלבוים?” שאלתי. ידעתי שלכניסה לחצר מקומות מגורים סוהר בפעם המקדימה היא חוויה סוחפת ומפחידה.

“אני אידיאלי ברשת הכלא, מר טיילור, מועדון עתיק לקרובים הכלואים במחלת נפש.” עיניה לבשו מבט קודח, חולמני, רחוק. “אני לעיל ע”מ לסייע לגברים לברוח מהכלא מסוים.”

קצין השער, גבר כהה בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, הביט בשערה, ואז הביט בי בשאלה. הדיבורים על אודות עזר לאסירים להימלט אינם היוו מוצר שקלקל. הבטחתי לקצין שד”ר טייטלבאום גולש בלשון לא טובה.

“זה לא מורכב דיבורים,” אמרתי. ד”ר טייטלבוים לא מתעצם לברוח מהכלא בעצם, בסיסי לכלא בידי מחלות נפש”.

ד״ר טייטלבוים הרימה רק את מבטה אל הקצינה חפים תווים מבעד למשקפיה הממשיים. קצין השער קימט את אותה מצחו אילו מה דלת את אותן השער. הנו הסתכל בדבר דוקטור טייטלבוים מלמעלה ומטה, כשהוא מתרשם במלוא המוזרות על ידי הלבוש שלה. הנו העווה את כל פניו וגלגל את אותו עיניו.

“זה הדבר תלוי בך, טיילור,” היא בעצם אמר. “הכל מותנה בך.”

נכנסנו ל- Facility One Yard. חצר הכלא הייתה רצועת אדמה רבה וסגלגלה מוקפת מסילה באורך שליש פנייה. אסירים לובשים מהמדה CDC כחולים הסתובבו במגמת, וחזרו ליחידות הדיור מיוחד מארוחת הבוקר. הינם הלכו מכיוון מכיוון השעון באותו כיוון, שיש להן תזכורות קורה שאנחנו ברמקול “להמשיך לעלות המתארת את המסילה”. כלא הוא שום דבר נוספת מיותר. אסירים מכירים אחר הצבעים בכול יום; מהראוי אסירים כחולים ואפורים, מהמחיר הריאלי קצינים בעלי תן תקן וחאקי, וקרניזים כלא אפורים. יש אפשרות לתכנן, לכן, את כל התגובה בידי האסירים כשראו את אותן דר’ טייטלבאום נכנסת לחצר בהרכב הסגול שלה, כובע מגנטה, שיער ראש אדום, נעלי יכולת צהובות מקצועי אדום רב. אסירים עצרו על אודות המסילה, מצביעים. אסירים שעמדו בעודנו הכדורים אל מול המרפאה בהו. פשוט נראו מחסן חלקי חילוף תקווה, באופן חד משמעי חושבים, לפי שחשבתי בעבר, שהיא מסוגלת לשאת תהליך כירורגי הנאה. שונים צחקו, ושמעתי 2 צעקות.

אסירים עמדו בעודנו מחשב אישי המרפאה לתור גלולות. הנם הורשו תרופות בתאים כלשהו, אולם רפואה פסיכיאטרית הינה מוכרחה להינתן במרפאה. בזמן האחרון ממה שקורה בתוך כלא הינה בתגובה לתביעות שהגישו אסירים. מחלקת התיקונים על ידי קליפורניה קבעה או גם הפסידה שתי תביעות שהגישו אסירים שסבלו מפאת סטנדרטים בריאותיים גרועים וטיפול פסיכיאטרי אין אם הן לא מינימאלי. נכסים המשפטהוא לימד למחלקה לשפץ את אותם הנזק, והמחלקה נאבקה להזמין רופאים, פסיכיאטרים ואנשי רפואה נספחים. עקב כך, עבודה הייתה במרכז מבנה החוזקות. מידי מי שיש ברשותו תעודה רפואי מסוגל מתבצע לקבל בחזרה משרת הסכם בפעילות בכלא. הסטנדרטים שיש די שפויים. בזמן השנים עבדתי שיש להן פסיכיאטרים ורופאים הטובים. מוחי וכיבדתי פסיכולוגים מסורים. הכרתי וכדלקמן את אותו אילו שבמחלקות ממהרות לאייש תפקידים, נפלו דרך היסודות בקרב תהליך המיון. מתוך מטרה לעמוד בדרישות שהורו בתי המשפט, נבדקו האסירים לבעיות הקשורות לבריאות הנפש. הגיע היה הולם והכרחי, אולם מתפעל לזה ואלו השפעה רבה מאוד המתארת את בתי הכלא. לפתע, אסירים אובחנו בנות דו-קוטביות, סכיזופרניה, פסיכוזה והתנהגויות אנטי-חברתיות. הם קיבלו תרופות פסיכיאטריות, שקיבלו פגישות מעקב עם הפסיכיאטרים. ואפילו עד מהרה מאות אסירים קיבלו תרופות, ופסיכיאטרים קליינטים נדרשו להגיב על הנעזר בפגישות מעקב. המספר המוגבר על ידי פסיכיאטרים הביא לזאת שעוד יותר אסירים הושמו בתרופות, הפרמטר שדרש יותר פסיכיאטרים ופסיכולוגים. ביום אחד שבו נכנס דוקטור טייטלבאום לראשונה למרפאת מתקן זכוכית, ומחיר התרופות הפסיכיאטריות במתקן הכליאה ריצ’רד ג’יי דונובן התפוצצה ליותר ממיליון וחצי דולרים לשבועיים. הגיע לא מרבית תרופות קבועות שנקבעו באמצעות מומחה בתחום.

באפשרותכם להפריד תרופות פסיכיאטריות לשלוש קטגוריות: תרופות מכיוון התקפים, עליונות ותחתונות. והיה אם אתה מסיט את המסך בידי הז’ תמלול הקלטות , העסק שלך בקי עוד היום שתרופות פסיכיאטריות אלו סמים, לא מעוצבים ופשוטים. אני זוכר התקשרות עם אחד מהפסיכיאטרים בחוזה. היא ניצור בשנות הארבעים המאוחרות לחייו, גבר נוח ללא האויר הטיפוסי בקרב פסיכיאטרים. אכלנו ארוחת צהריים בכל משרד MTA במרפאה. האסירים נכלאו בתאיהם למטרת ספירה, ואנו היינו בעצמכם.

“אתה יודע הביקוש אני ישמח לבצע למחייתי, טיילור?” הוא שאל.

חייכתי אל עורך הדין למעט לשולחן בארוחת הצהריים שלי.



“למיטב ידיעתי,” אמרתי, “אתה פסיכיאטר.”

“טוב, וזאת שאני פסיכיאטר”, מהווה אמר”, מקום קוראים לי אינן מעביר אודות ההדרכות או אולי הרישיון שלי. שאחד מעביר כיצד שהנני יכול לעשות בפועל”.

“טוב, דוקטור,” אמרתי, בלעתי ביס מסנדוויץ’ טונה, “יכול להיות שהנני משוגע, ואתה עמיד שנתיים ממני להגביל את ההחלטה היום, אבל גלוי עבור המעוניינים מתחיל מדבר בעלויות אסירים המתארת את הבעיות ספציפי, ואז להופיע בעלות אבחנה ותוכנית תחזוקה. במידה ש זה במחירי מכסה את זה?”

“ובכן, דבר זה האומנם כולנו מנסחים יחד עם זאת, מועדון הגיע הן לא לב העניין”, סיפר. “מה שאני באמת זה סוכן סמים מורשה”.

“האם שמי שהמזוזה להקטין אחר האזיקים שלי?” אמרתי. “זה וידוי?”

היא חייך.

“אמרתי רשאי, טיילור. מועדון מורשה או אינן, זה הזמן הפרמטר שאני. במידה ו אחת ל האומנם חשבת מדוע זה הזמן תרופות פסיכיאטריות? סמים, טיילור. זה הזמן דבר זה שהן. הינן משכורת ומורדות, ואני רושם אותן נרקומנים במוסד כליאה. זרה אני בהחלט יש באפשרותו לערוך זה, הייתי יושב בתא בענף לחכות לפניכם לאכול איתך צהריים”.

“עכשיו, דוק,” אמרתי. “אני חושב שאולי העסק שלך יש את אותו עצמך בחסר. שאחד מקווה מתחיל יכול לעשות הרבה מאוד טוב. קיים מרחק רב מכיוון הדבר אנחנו יעשה על גבי דבר זה שמבצעים סוחרי סמים”.

“הבדל במוטיבציה, אני מצגים. אולם אינן במה שהנני ישמח לבצע. כשרק התחלתי, פתחתי בניין משרדים באזור, ופרסמתי לקוחות פוטנציאלים. חלמתי לאפשר לאנשים, באמת שעשיתי. אולם אירועים אתה מזהה אך ניתוח של מגוונים הקיימות לי?” הנדתי בראשי וסימנתי לאותו אחד לצלוח. “אנשים החלו להתחיל לגור למשרד שלי שיש להן תסמינים ששיננו. ידעתי שהם רק משוחחים לכולם תסמינים, אוקי, אז אני רושם אליהם תרופות ספציפיות. הגיע נסגר חד. אולם נוצר לכם זכרון דברים שכירות וחשבונות לשלם. החברה שלך מזהה הפרמטר עשיתי, טיילור? רשמתי רק את התרופות שהם רצו. בסיום זה הזמן התפשטה השמועה, ולקוחות המשיכו להגדיר פגישות. שמעל ממחציתם שיש נרקומנים שרצו סמים חוקיים”. הנו הצביע המתארת את עגלת התרופות הסמוכה. “זה ענין זה שאנו. סמים, בנאדם, סמים.”

חוויתי את אותם ההשפעות של התרופה בעצמי כשנה קודם לכן, כשמישהו הושיט לנו בקבוק ריספרידון נוזלי, תרופה שנרשמה לטיפול בסכיזופרניה ובהפרעה דו קוטבית. רגיל מהנוזל נשפך והיה בדבר דופן הבקבוק. נגעתי בנוזל ביד חשופה. התרופה חלחלה שיטת העור שלנו שלי ונכנסה למחזור הדם שלי. במהלך שעה נעמה אני בהחלט באופוריה, צחקתי ודברנית בהרבה. למרות שהתרופה מתחום אינן נגעה בשפתי, רגיל מהשפה העליונה שלי קהה. גם עכשיו, שלכל לפני כעשר שנים שאני נזכר בתקרית, החלק הזה בשפתי היווה קהה. למשל שאמר הרופא המטפל הטוב, “סמים, בנאדם, סמים”.

תור הגלולה נסגר ארוך מאוד, והגיע מחלון קו הגלולה למסלול בטווח על ידי כחמישים מטרים. קרוב לאלף אסירים נכלאו בבניין מתקן זכוכית, ומחציתם היוו בתרופות פסיכיאטריות. נפטר.א. תמלול הקלטות בפנים חלון חדר התרופות, היגד לאסירים את אותו התרופות ספציפי שיטת חור מלבני. ה-MTA, גבר חיוור-עור מקריח שנקרא פורד, הסתכל בדבר ד”ר טייטלבאום כשחלפה בתחום. הוא חייך אליי והניד בראשו. מספר אסירים הסתכלו הכול על הפסיכיאטר הפוטנציאלי, ואז הביטו בי בשאלה. התעלמתי מהמבטים השואלים ועשיתי את אותו בטכניקות למרפאה. פתחתי אחר פתח המרפאה והובלתי את אותם ד”ר טייטלבאום למשרד מאחור.

“זה המשרד של העבודה, ד”ר טייטלבוים,” אמרתי, פתחתי את אותם דלת הבית והדלקתי את האורות, מאיר עסק קטנטן בעלות נוסף כיסאות זה הזמן אל מול זה הזמן המתארת את פני שולחן מסוג עץ. דר’ טייטלבוים נכנסה למשרד וישבה בכבדות על כיסא השולחן, והניחה את התיק האדום המשמעותי שלה על אודות שולחן הפרויקט. “עוד באופן מסוים אביא לוח דקות בקרב אסירים ותרשימים מסמכים רפואיים על ידי אסירים”.

“מטופלים, מר טיילור,” הודיע דר’ טייטלבאום. “הם לא קל אסירים. הנם הנצרכים שלי, ואני אינם יוכל להמתין, לראות אותם”. מהווה הרימה את מבטה אליכם שיטת משקפיה הגדולים, הברק הרחוק חזר לעיניה. “אני מבטיח לי שאנו מתחום אינן ראו כמוני.”

“כן, ד”ר. שמי מאמין שהדבר יתכן המקרה,” אמרתי. אף על פי המוכיח המוזר בוודאי שלה, התכוונתי להעניק לפסיכיאטר האפשרי את אותו היתרונות הרבים בידי מספק. חלק מהפילוסופיה שלי הייתה, ועודנה, אינם לשפוט ספר לפי הכריכה שמורכב. “האם תשאף שהדלת תיסגר אם תיפתח?”

“אנא סגור את זה,” סיפר דר’ טייטלבוים. “הגיע היום לטקס ההרגעה שלי.”

הנהנתי ויצאתי מהמשרד, סגרתי את דלת הבית מאחורי. התבצע לכולם ניצנים עמוס לפניי והייתי צריך להתכונן אליו. השארתי את דר’ טייטלבוים לבדכם במשרדה, לקחתי כוס קפה מהסיר שבעבר בושלו בחדר הטיפולים, התיישבתי לרוב השולחן והתחלתי לארגן את כל הטבלאות הרפואיות אצל האסיר, לחלק בו של בני אדם בריאותיים לפסיכיאטרים, במקביל ל אבטחה על מרב בתרשים שימשו רשימות רופא טריות לכתוב עליהן מרשמים טריים. הייתי שקוע בטקס, כששמעתי את כל דוקטור טייטלבוים יוני אופרה במה שחשבתי אולי כן ואולי לא איטלקית, הכי חזק שהיא זכאית. יצאתי מחדר הטיפולים. MTA פורד קרה מחדר התרופות.

“מה לעזאזל קורה, טיילור?” הנו שאל. עמדתי מחוץ לדלת משרדו של ד”ר טייטלבאום. האופרה המשיכה בקולה המעוות. אסירים הציצו מבעד לחלונות המרפאה, תוהים מאיזו סיבה קו הכדורים נעצר, ושמעו את אותו האופרה האיטלקית הגיעה מתוך המרפאה. נדתי בראשי ודפקתי בעדינות בדבר דלת המשרד. האופרה האיטלקית המשיכה פנימה. דפקתי מתאים שנתיים.

“ד”ר טייטלבאום?” התקשרתי. האופרה נמשכה. משכתי בכתפיים לעבר MTA Ford ופתחתי את הדלת. דר’ טייטלבוים ישב מאחורי שולחנה. עיניה שימשו עצומות, ידיה מורמות מעל ראשה, נעות בצורה דרמטית למה אתם מחכים? ואחורה, מנצחת אודות תזמורת שרק מהווה יכלה למצוא. נראתה אינם מודעת לנוכחותי, מהווה המשיכה בהופעה שלה, קולה התאמץ לגשת לרמות סופרן, ואז ירדה לשפל בריטון, והכל בשיא ריאותיה. מהם שיכולתי ליצור זה לחכות של תפסיק. למשך שתי רגעים האופרה נמשכה. ואז, שיש להן קרשנדו אחרון בקרב סופרן צווחני ובריטון מקרטע, ההופעה הגיעה לסיומה פתאומי. לאט, היא השפילה אחר ידיה ופקחה אחר עיניה, ממצמצת באור המשרד. הוא בהתה בי מבעד למשקפיה הרבים, זיהתה אותך בפעם המקדימה בימים אלה שנכנסתי.

“יש מוצר שהנני יוכל לאפשר למוצר שלך כש, מר טיילור?” הנו קושיה.

“טוב…” אמרתי, “אהמ… ענין זה שאני מתגלגל היא…”

“השיר שלי, מר טיילור. עקב כך אתה כאן?”

“ובכן, בהחלט, דוקטור,” אמרתי. “זה התבצע קצת מפתיע.”

“אני מוצא שאופרה מרגיעה, מר טיילור. זה הזמן רגיל מטקס הבוקר שלי. הגיע מוריד את איכות הלחץ שלי ומכין השירות להמשך היום. עכשיו, באופן תסלחו לכל המעוניין, השגרה שלי אכן לא הושלמה. “

“אתה תשיר שוב?” שאלתי.

“לא, מר טיילור,” היא אמרה, “אני אעשה מדיטציה. סגור את אותם דלת הכניסה, בבקשה. תודיע לכולם כשהמטופל הראשון מגיע.”

השארתי את אותן דר’ טייטלבאום בעצמכם במשרדה. MTA פורד שמע רק את השיחה.

“היא משוגעת, בנאדם,” סיפר.

“מה כולנו זכאים לעשות בנוגע ל זה?” אמרתי.

“אנחנו צריכים לכתוב למישהו. כלומר, הוא כובענית מטורפת רצינית.”

“לא מטרתו לכם לספרא,” אמרתי, סמל המשמש וגם אסירים מורכב קצינים. זה הזמן מציין שוב ושוב מתחיל הן לא חוצפן. סניצ’ים שיש שנואים באותה כמות בידי אסירים וקצינים.

“זה נפרד, טיילור. מישהו צריך לאתר.”

“בוא גלוי כיצד זה הזמן יתפתח,” אמרתי. “מה זה יכאב?”

פורד הסכים באי עיניין וחזר לקו הגלולות. המשכתי להתכונן לפגישות הרפואיות והפסיכיאטריות. דוקטור וונג, הרופא, גבר אסייתי קטנטן אלו שיש להן סוגי השיער דליל, לבוש החם חלוק וטרינר הכול על מכנסיים וחולצה שמלה, זה. היא בעצם דפק על אודות דלת המרפאה ופתחתי אותה. הנו גרף למרפאה.

“בוקר אדיב, MTA טיילור,” היא הודיע.

“בוקר טוב, ד”ר,” אמרתי.

“זה בוקר טוב?” היא דיווח. פתחתי את אותן דלת הכניסה למשרדו והרשיתי לאותו אחד לבוא. הוא שאל אותי את שאלות בכל בוקר.

“בוקר אדיב, דוק.” אמרתי.

“בוקר אמריקאי משובח?”

“כן, ד”ר,” אמרתי, “זה בוקר אמריקאי איכותי. יש קפה מאחור. צריכה כוס?”

הדוקטור חייך והנהן.

“זה קפה אמריקאי?”


“זה נרכש באמריקה,” אמרתי.

“אז אכן,” הינה סיפר. “אני חייבת כוס קפה אמריקאית.”

השגרה הנ”ל התנהלה כמה זמן רב בשבוע לאורך כמעט קיימת. דוקטור וונג, מושתל מאסיה, שחי יותר ויותר מילדותו במאבק להאכיל את כל עצמו, שאיכשהו אך ורק זה לארצות הברית, רק נהפך לרופא, אהב רק את אמריקה בלהט הגובל בשיגעון. זה הזמן לא התבצע ימים אדיב לא מורכב אוקי, אז זה הזמן מתפעל יממות “אמריקאי”. מתפעל לאותו אחד כאב ראש לפני עשור, והבאתי לאותו אחד מוטרין. הינה שאל במידה זה מוטרין “אמריקאי”, לקח זה בסיסי בתום שהבטחתי לו שדבר זה באמת.

“טוב, דוק,” אמרתי. “אני אביא לי זו.”

חזרתי לחדר הטיפולים לבחור לרופא כוס קפה. שמעתי זמזום זול מגיע מתחת לדלת משרדו של ד”ר טייטלבאום. התעלמתי מזה. מהווה אמרה שהיא תייצר הוראת מדיטציה, וזאת בסדר מבחינתי במידה מהווה תקים זה ברוגע. הכנתי לד”ר וונג כוס קפה והבאתי לאותו אחד, הנחתי לוח רגעים אצל חולים אסירים בדבר שולחנו. היא בעצם לקח ממני את אותם כוס הקפה ולגם ממנה.

“תודה לאתר שלך, MTA טיילור,” הינה הודיע. “זו כוס קפה אמריקאית בעלת רמה.”

“אתה מוזמן, דוק,” אמרתי.

תור הגלולות הסתיים כחצי עת מעתה ואילך. אסירים החלה לגשת לפגישות רפואיות ופסיכיאטריות כלשהו. נתתי לחומרי הדברה אלו להתחיל לגור, בודקת בנפרד את אותה הזיהוי והדוקאטים הרפואיים כלשהו לפי לוח הזמנים, טופחת להם על כלי נשק וחבלה. בדקתי את לחץ הדם שלהם ואמרתי לחומרי ריסוס אלו לעמוד על אודות משקל במטרה להבטיח את כל משקלם. בעתיד הקרוב, הנם המתינו במשותף הכול על ספסל עץ ארוך בשטח המרפאה. פתחתי את שולחנו אצל ד”ר וונג והנחתי את אותה התיק הרפואי אצל האסיר ההתחלתי הכול על שולחנו. פתחתי את אותו כניסה משרדו של דר’ טייטלבאום מתוך מטרה לשגר בשבילה את כל תיק החולה הראשוני שלה. הינה עומד על זמזמה ברוגע לעצמה, עיניה עתק.

“המטופלים של החברה מוזמנים להגיע,” אמרתי והנחתי את התיק המתארת את שולחנה.

“עוד עשר שניות, מר טיילור. ארבע הן לא סיימתי בעלויות אירוע ההרגעה שלי.”

“בסדר,” אמרתי, “תודיע לכל המעוניין כשאתה מתוכנן.”

מהווה עצמה שוב את אותם עיניה והחלה לזמזם לעצמה. השארתי אותה מוניטין מכובד, סגרתי את אותם דלת ביתך מאחורי. 5 שניות מעתה ואילך, כניסה המשרד שלה נפתחה. הינה החזיקה את אותו התיק שנתתי לה. הינה הביטה באסירים שחיכו על הספסל.

“מר וויליאמס?” היא התקשרה. אסיר לא בהיר בליבם שנות השלושים לחייו מתעורר. היא בעצם הסתכל אודות הפסיכיאטר, ואז הביט בי. היא עלה גבה.

“באמת, טיילור?” מהווה אמר.

“בדרך זו, מר וויליאמס,” אמר דוקטור טייטלבאום.

האסיר עת בכתפיו ונכנס למשרד. ד״ר טייטלבוים סגר את אותה דלת ביתך. פתחתי את המקום בחזרה.

“דוקטור” אמרתי, “הדלת וכרחה להביא פתוחה לא פחות מ דיו ע”מ שאוכל לקבל מה פועל . להגנתך.”

“זה הן לא מקובל”, דיווח דוקטור טייטלבוים. “יש מושג שכזו חיסיון המטופל”.

“זה נכסי נדל”ן סוהר,” אמרתי. סימנתי לעבר האסיר וויליאמס. “הוא אסיר, ואני אינן יוכל להשאיר אותי בעצמכם שיחד איתו.”

פנייה הפכו לצבע עז אצל ורוד, ברם הינה התיישבה מאחורי השולחן.

“טוב מאוד, במידה כך,” הינה אמרה. מהווה לקחה נשימה עמוקה והוציאה אותה לאט. “בואו נמשיך”.

יצאתי מהמשרד, השארתי את אותם דלת הכניסה פתוחה בערך רבע מהדרך. אסירים קליינטים יגיעו לקו הרפואי והפסיכיאטרי, וחלקם שכבר ראו דר’ וונג רצו לעזוב. טפחתי אודות זוג צעיר אסירים כדי לאשר שהם כבר זזים אלא במחיר הנושא שאנו באו איתו, והכנסתי 4 שתי אסירים. נכנסתי לחלל הטיפולים שבו MTA פורד ניצור עסוק בתמלול הזמנות לחתונה נוספות מהטבלאות הרפואיות.

“מה שלום לכם הכובען המטורף?” הנו שאל.

“רק שם לב רק את האסיר ההתחלתי עתה. אני מניח שנצטרך להמתין ולבדוק,” אמרתי.

הן לא לקח מהר ידוע שעד שנודע כיצד דר’ טייטלבוים מסתדר בעלויות האסיר. שמעתי את אותו האסירה וויליאמס מקללת בקול וד”ר טייטלבאום צועקת בקולה ואין לטעות בו. האסיר צעק עוד פעם. ד”ר טייטלבוים שחרר צרחה היסטרית. שאחד ו-MTA פורד רצנו מהחדר, מצווים לאסירים במרפאה לרדת. הנם הורידו את אותו עצמם לרכוש. שלפתי מיכל תרסיס פלפל מהחגורה שלי ונכנסתי למשרד, צעקתי לאסיר וויליאמס לרדת. הינה נענה, מאובטחת עוזב אחר כיסאו וישב על אודות רצפת המשרד. ד״ר טייטלבאום עמדה מאחורי שולחנה. פנייה היוו אדומות ונוצצות מזיעה. כובע המגנטה שלה היה בידה, ושערה האדום נוצר מבולבל.

“אתה בסדר, דוקטור?” שאלתי.

דר’ טייטלבוים בהה בי. שפתיה רעדו. פניה העגולות רעדו מרוב זעם.

“מה פירוש זה, מר טיילור?” הינה צעקה. “לא יפריעו לכולם במועד פגישה טיפולית!”

“צרחתם כזו אודות הבא,” אמרתי.

“זהו אחזקה, מר טיילור,” אמרה. כל כך גופה רעד. “אתה לא מבין? זה טיפול!”

האסיר וויליאמס עלה רק את ידיו.

“לא עשיתי לה כלום, טיילור. קוראים לי נשבע, בנאדם. היא א גברת מטורפת.”

ד״ר טייטלבאום סובבה את אותם כובעה, בוהה בכעס באסיר.

“אני לא גברת משוגעת,” הוא צעקה. “אני הפסיכיאטר!”

ביציאה מהמשרד שעליו, דוקטור וונג ניגש מאחורי. הוא הביט בד”ר טייטלבאום. הוא ראה את אותם האסיר על אודות רצפת המשרד ובדק רק את הפסיכיאטר, שעמד, רועד בבירור, לופת את כובע המגנטה בכמה ידיו. ד”ר וונג הניד בראשו.

“זה,” היא הכריז בחומרה, “זה קונבנציונלי אינן אמריקאי.” היא בעצם הסתובב מאיתנו, נכנס למשרדו וסגר אחריו את אותן הדלת.

דר’ טייטלבוים החזיק ייעוד חודש או לחילופין רעיון 2 שנים, החולה בקרב המחלקה למלא תפקידים רפואיים גובר בדבר המטופל בספקים מוכשרים. הנו מהתחום של הן לא השתפרה, אפילו שהצעקות “תרפיה” שלה הסתיימו בהוראת הפסיכיאטר החשוב. הייתי במרפאה ביום אחד הקטן ביותר שלה. הוא חבשה את כל כובע המגנטה הידוע לשמצה שלה והייתה לבושה בצהוב וכתום, ואינו בסגול. הגענו לסוף המשמרת חפים תקרית כללית, וישבתי במשרד ה-MTA. הינה הפתח את אותם ראשה למשרד שלי.

“מר טיילור,” היא בעצם אמרה, “כפי מתחיל בהחלט תיכף מזהה, כעת מהווה בזמן זה הקטן ביותר שלי. הממסד רגיל אינן נעשה מתוכנן למותג המיוחד שלי לטיפול”.

“אני מצטער לשמוע זאת, ד”ר טייטלבאום,” אמרתי, ללא להתכוון לחלוטין.

“כן, מעולה,” היא בעצם אמרה, “אני נכנסת למשרדים בעצמי.” מהווה הושיטה לי כרטיס ביקור סגול. הכרטיס מוגדר, ד”ר. טייטלבאום, פסיכיאטר משונה, וכלל את אותה עשר הטלפון שלה. “אם אחת ל אתה נזקק להחזקה פסיכיאטרי, התקשר אליכם.” הינה הביטה בי השיטה שנקראת משקפיה, המבט החלומי והרחיק הזה בעיניה החרוזות. “אני איכותית,” היא בעצם אמרה, “אבל שמי מקסימלית…”


g